כל מי שראה תחרות פיתוח גוף או התחרה אי פעם בחייו, שם לב שאחוז גדול מהמתחרים בתחרויות מגיעים לא מוכנים ולא מרשימים מספיק.

במאמר זה אדגיש עבורכם מה הם חמשת הדברים שאסור לכם לעשות בזמן הכנה לתחרות.

אני ממליץ בחום לכל מי שעומד להתחרות בקרוב לראשונה או מי שהתחרה בעבר ומתכנן להמשיך להתחרות בעתיד, לקרוא ולשנן את הדברים שיהרסו לכם את ההכנה ואת הסיכוי למקום הראשון.

 

1. להתעסק בהסחות דעת.

בהכנה לתחרות חשוב להתעסק רק בעצמכם ולא באחרים, לשמור על ביטחון עצמי גבוה ושקט נפשי. לעולם אל תשוו את עצמכם לאדם אחר. ברגע שתתעסקו במי עולה איתכם לתחרות, איך הם נראים, איזה עדכון הם העלו, כמה הם אוכלים ומה הם לוקחים – תורידו לעצמכם את הביטחון העצמי, תסבלו מהמון סטרס ותפגמו לעצמכם בהנאה מהדרך. זכרו שהתפקיד שלכם בהכנה לתחרות הוא לעשות את הטוב ביותר שלכם.
מי שצריך להשוות ביניכם לבין אחרים אלה הם רק השופטים, ברגע האמת, על הבמה. שמרו על ראש צלול והימנעו מלעקוב אחר המתחרים שלכם.

 

2. לא לשמור על עצמכם.

בהכנה לתחרות נמצאים בתהליך חיטוב קיצוני שאמור להוביל לאחוזי השומן הנמוכים ביותר שהגוף שלנו מסוגל להגיע והמערכת החיסונית בגופנו הרבה יותר פגיעה, רגישה וחשופה למחלות.
מומלץ להתרחק ולהישמר מאנשים חולים (וירוסים, צינון, חיידקים קורונה וכו׳) ומסביבה חולה (בתי חולים). אם תחטפו חיידק כלשהו כל ההכנה נעצרת ואפילו מידרדרת, עד שמבריאים. רמות הקורטיזול יעלו, תצטרכו לנוח, לפספס אימונים, הגוף שלכם יצבור נוזלים, לא תצליחו לאכול כמו שצריך, לא תצליחו לתרגל פוזינג ולכווץ את השרירים שלכם וכל שבוע של הכנה הוא שבוע קריטי ויעלה לכם בעובדה שאיבדתם שריר וזמן יקר להתחטב.
בנוסף, במהלך ההכנה לתחרות מומלץ להימנע משיזוף אינטנסיבי ושהייה ארוכה בשמש. מעבר לסכנה הבריאותית והכוויות בעור, כשהעור נשרף יצטברו נוזלים תת עוריים שיהרסו את השייפ. חשוב לשמור על העור חלק ובריא. אם העור יתקלף, צבע העור לא יהיה אחיד. הצביעה לפני הבמה תדגיש את ההבדלים בצבע העור כתוצאה מהתקלפות העור שייתן מראה לא אסתטי על הבמה. בנוסף, מצב של התייבשות סמוכה לתחרות מסוכנת מאוד ויכולה להרוס לכם את התוצאות.

 

3. ״עיגול פינות״.

אימונים – בכל אימון במהלך ההכנה, צריך להגיע לחדר כושר ולבצע את המטלות הדרושות, ללא רחמים עצמיים. מפתחי גוף לא מנוסים לפעמים נכנעים למצב פיזי ובאים לאימון עם נקודת מחשבה של ״עייף לי, רעב לי וחלש לי אז אני לא אתאמן בעצימות, אתקתק אימון בזריז ואעוף הביתה״ – אלו נכשלים על הבמה. השריר חייב לקבל גירוי מקסימלי ואידיאלי לשלב ההכנה (אני מדגיש – גירוי אידיאלי לשלב ההכנה) לתחרות בכל אימון עד האימון האחרון לפני התחרות. כשזה לא יקרה, מסת השריר תתפרק. חולשה, תשישות ורעב הם חלק מתהליך הדיאטה לתחרות ומי שלא מסוגל לעמוד בזה – עדיף שיבחר תחום ספורט אחר.

תזונה – עבדו כמו רובוטים והקטינו ראש. 100 גרם אורז הם לא 101 גרם אורז. חובה להתעקש על הגרם כי מי שלא מתעקש על הגרם, יעשה לעצמו עוד הרבה הנחות בדיאטה.
בדיאטה לתחרות רעב וחולשה הם חלק מהמבחן הגדול עד הבמה. גרם אחד הוא גרם אחד יותר מדי שיגרום לכם לא להגיע מוכנים לבמה. זכרו – אתם אלה שהצבתם לעצמכם מטרה להתחרות, אף אחד לא מכריח אתכם, אם לקחתם החלטה – תנו 100% מעצמכם ואל תעגלו פינות.

 

4. צ'יטים הם מחוץ לתחום!

לצ'יט במהלך דיאטה לתחרות אין שום יתרונות אלא רק חסרונות (בשונה מהעמסת פחמימות, כשצריך אותה). אם בחרתם לעשות צ'יט בעצם הכנסתם לגוף שלכם המון קלוריות ללא משמעות. ברגע שמתחילים לאכול מחוץ לתפריט מתחיל גירוי הורמונלי שיגרום לכם לסיים את היום עם 20,000 קלוריות. לאחר מכן כדי לחזור לקצב תיאלצו לעבור ריקון עד שהמאזן הקלורי יתאזן שוב לכיוון גירעון קלורי וזה ייקח זמן. את אותו הזמן איבדתם כבר מהיכולת שלכם להתחטב ו״זרקתם אותו לפח״, עד שתוכלו להגיע לשלב של העמסות של פחמימות כבר יהיה מאוחר מדי ולא תגיעו מוכנים לתחרות.

אף אחד לא מת בגלל שלא אכל פיצה, המבורגר, סושי וכו' במשך 3-4 חודשים. סיימו את הדיאטה, תתחרו ורק לאחר מכן אתם תרוויחו ביושר את ארוחת הצ'יט.

מפתח גוף הוא קודם כל ספורטאי וכך אתם צריכים להתנהל – הכוח המניע שלכם צריך להיות איך להגיע בשייפ הכי טוב לתחרות ואיך להשתפר לתחרות הבאה כדי להיות יותר טוב. מי שחושב על הצ׳יט שאחרי התחרות וזה למעשה הכוח שמניע אותו, סביר להניח שלא ישרוד את הדיאטה ואם כן, לא יעבור עוד הכנה לתחרות לאחר מכן. הוכיחו לעצמכם שיש לכם אופי של ספורטאי ושיש לכם את המנטליות המתאימה כדי להיות הטובים ביותר, כי לאף אחד אין מטרה להיות בינוני על הבמה.

 

5. לא לתרגל פוזינג.

השקעתם, עבדתם קשה, הייתם רעבים מבוקר עד לילה, לקחתם כל אימון לקצה, הגעתם בשייפ, מוכנים לתחרות ועכשיו הכל יקום ויפול על איך תציגו את עצמכם על הבמה. הכנה לתחרות לוקחת 4-6 חודשים לפחות, אבל על הבמה יהיו רק 10-15 דקות כדי להראות לשופטים איך אתם נראים.

כשצופים במפתחי גוף אחרים עושים פוזינג זה נראה פשוט וקל, אך האמת שזה ממש לא. כדי להציג את עצמכם על הבמה כראוי צריך לעבוד על פוזינג בכל יום במהלך ההכנה לתחרות. כאשר השופטים רואים ספורטאי עושה פוזינג לא טוב ורועד תוך כדי – מורידים לו ניקוד, כי זה לא מקצועי ומראה שאותו אדם לא השקיע בתרגול פוזינג.

לא מומלץ לתרגל פוזינג לבד. חובה שתהיה עין מקצועית ומנוסה מספיק שתדע להסביר לכם מה בדיוק השופטים מחפשים בכל פוזה ופוזה, איך להסתיר את החלקים החלשים שלכם ולהציג בצורה הטובה והמחמיאה ביותר את החלקים החזקים ואיך לעשות את המעברים בין הפוזות. על המאמן שלכם להשקיע בלימוד הפוזינג ותרגול הפוזינג איתכם וללמד אתכם פוזינג ראוי, כמו שאני עושה עם הצוות התחרותי שלי.

תרגול פוזינג מקצועי נותן ביטחון עצמי גדול על הבמה ויעזור לכם לקבל את המקום הראשון.

 

לסיכום, כל אחד מאיתנו שבוחר להתחרות רוצה להגיע ברמה הגבוהה ביותר ולזכות במקום הראשון. אם תימנעו מחמשת הדברים שפירטתי במאמר זה, הסיכוי שלכם לזכות במקום הראשון יגדל משמעותית!

 

© כל הזכויות שמורות לסהר קזס. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם ולעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת החברה או מסהר קזס.